מכתב לתושבי עלי

בס"ד ג' תמוז תשפ"ו, "סוף דבר... את האלקים ירא".

לקהילת היישוב עלי, חברים נפלאים.

לפני כשמונה שנים נקראתי לדגל, וזכיתי לקבל על עצמי את האחריות להקים ולהנהיג ישיבה תיכונית בחבל הארץ הנהדר הזה. ניגשתי למלאכה זו בחרדת קודש ומתוך אמונה גדולה בכוחם של בני הנוער, בשאיפה לבנות מוסד חינוכי השואף לגדלות רוחנית, אישיותית ולאומית. צעד צעד עמלנו כולנו על הפרחתה של 'תורת המקום' שלנו, על נביעה של כוחות מנהיגות ועשייה. במהלך השנים הללו זכינו, בעזרת ה' ובשותפותם של רבים, לראות ברכה גדולה בעמלנו. הישיבה גדלה והתפתחה; נוספו תלמידים, אנשי צוות ותוכניות חינוכיות; התחזקה העשייה התורנית והחברתית; התרחבו מסגרות הלימוד, ההתנדבות והמנהיגות; ונבנתה קהילה חינוכית המבקשת להצמיח תלמידים בני תורה הפועלים מתוך אחריות ושליחות.

פעילים רבים היו ועודם 'בעלי מניות' בתהליכי ההקמה והצמיחה של הישיבה- ועל כך תודתי מקרב לב:

לרב שילר שליט"א, המרא דאתרא- על 'דעת תורה' והגדלת השאיפה התמידית בכולנו, זמינות תמידית ורוח גדולה שמנשבת ברחבי הישיבה כל העת. יאריך ה' ימיך והנהגתך צאן מרעיתו בטוב ובנעימים!

ליו"ר היישוב המקסימים- עידו, אריאל ואבידן- שהם כולם עוגן אדיר עבורי עד היום. ליצחק קליין האגדי שבדרכי מלאך נהג- אמר לכל עשב ועשב "גדל", ולממשיכת דרכו הגר היקרה שעומדת לימיננו תדיר. תמיד דאגתם שלחלומות תהיה 'תפיסה' במציאות. לחנה המסורה ולצידה בעלי התפקידים הרבים במחלקות הקהילה והחינוך, הנוער והתרבות- שיתופי הפעולה אתכן היו הגשמה אדירה של תלמוד שהביא לידי מעשה. זרועכם שלובה היתה בזרוענו לפעול בשם חינוך קהילתי ערכי שמצליח לגעת במרחבי עשייה עצומים: משפחות מגויסם ומילואים, ילדי צמי"ד, ותיקים, משפחות שכול ונזקקים, יחד שיפצנו בנינו ועשינו- למען ביסוס היישוב והקהילה. לאריאב יוסט שבשבתו כראש אגף חינוך כבר הגה יזם ודחף את הקמת הישיבה.

ברצוני להודות גם לעמיתיי לצוות- חברי הניהול היקרים, מנהלי החטיבות ובעלי התפקידים הרבים שיחד עם כלל המחנכים, המורים, המדריכים צוות המנהלה ועוד- עשו את שגרת היום-יום מיוחדת ומעוררת השראה. צוות הישיבה תמיד היה ועודנו מקור גאוותי וחבורה נדירה של 'אנשי גודל'!

ובעיקר- לתלמידים ולבוגרים, שמהם למדתי לא פחות משזכיתי ללמד, וצמחתי הרבה מעבר למה שיכולתי לשער. תודה וחיבוק גדול למשפחת אנטמן היקרה שבנה-בוגרנו אלישע הי"ד הוא נר לרגלנו בכל דרך ובכל עת!

תודה מיוחדת לתושבי שכונת נוה שוהם- שכנינו, שלאורך השנים טוו יחד איתנו שכנות נפלאה, שימוש הדדי בבתי הכנסת ובתי המדרש, שימוש מושכל במגרש המשחקים, מיזמים שונים ומאור פנים תמידי. וכמובן מחילה על הפעמים שהיינו שכנים שאינם טובים דיים... שמחתי בשותפות עמכם ובשיח הפתוח והישיר לאורך הדרך.

רבים מכם פגשו בנו כשותפים מלאים לחינוך ושלחו את ילדיהם ללמוד בישיבה. תודה גדולה לכם הורים יקרים מאוד שנתתם אמון, והפקדתם בידינו את השליחות המבורכת מכוחכם. מקווה שמצאתם בנו שליחים נאמנים כראוי. מטבע הדברים, דרך ארוכה של עשייה, הכרעות ואתגרים אינה חפה מטעויות. אם במהלך השנים פגעתי במי מכם, במעשה, במילה, בהחלטה או בהחמצת הקשבה שהייתה נדרשת – אני מבקש סליחה ומחילה. אני נושא עמי הכרת תודה על כל מי שבחר לשתף, להעיר, לאתגר ולסייע לי ולצוות להשתפר לאורך הדרך.

הקהילה ידעה ימים שמחים ומרגשים, ולצידם גם ימי אבל ומספד, ייתן הקב"ה בלב כולנו את העוז להתחזק ולעמוד לימין המשפחות השכולות בכל צורך! יחד אתכם מתפלל לבריאות וברכת טוב, ולצמיחת היישוב ברוח ובחומר.

עם סיום תפקידי, אני שמח שזכינו כולנו שממשיך דרכי וראש הישיבה החדש, הוא ידידי הרב חזקי דרמון, "איש אשר רוח בו", ששימש מנהל התיכון, והינו תלמיד חכם, בעל תבונה רבה ומחנך דגול- והוא יזכה להנהיג את ישיבתנו ולרוממה עוד ועוד. ברכת הצלחה גדולה לך הרב חזקי, ויאיר ה' דרכך! אני מסיים את תפקידי בתחושת הודיה עמוקה לקב"ה על הזכות שניתנה לי להיות חלק ממסע זה. זכיתי לראות חלומות הופכים למציאות, תלמידים הופכים לבוגרים, וזרעים שנזרעו מצמיחים פירות.

 

בלב אוהב, בהכרת תודה ובתפילה להמשך הצלחת היישוב!

עובדיה בן משה